חדשנות והתחדשות בבית ובבית הספר – הכנס בשער הנגב והמעבר לקרוואן

[Reuven Werber]

אתמול השתתפתי בכנס בחטיבת הביניים שער הנגב שמטרתו הייתה לחשוף מנהלי בתי ספר ממחוז הדרום לפרויקט הפיילוט SMART – שילוב כיתות חכמות ב6 בתי ספר שבוצע על ידי ארגון "קדימה מדע" לקראת ביצוע הטמעת כיתות חכמות במחוז הדרום כהרחבה של הפרויקט בסיוע משרדי ממשלה, קדימה מדע וגורמים נוספים. למען האמת לא היה לי קל להשתתף ואף לכתוב על זה עכשיו, כי משפחתנו היא בעיצומה של פרויקט חדשני הדורש מאמץ רב – מעבר לקרוואן לקראת שיפוצים העומדים להתבצע בדירתנו:

אך לקראת ההטמעה של 2 לוחות אינטראקטיביים בנווה חנה היה לי חשוב לשמוע ולראות מה אומרים ועושים משתתפי הפיילוט על הלוח האינטראקטיבי כמנוף לקידום החינוך והלמידה. הכנס נפתח בהצגת הפיילוט על ידי רוני קלינסקי – מנכ"ל "קדימה מדע", אהרלה רוטשטיין, מנהל בית החינוך שער הנגב וד"ר אסנת דגן, מנהלת פדגוגית, קדימה מדע.
לקראת ביצוע הפיילוט שהחל ב2008 נקבעו כמה עקרונות בהסתמך על בחינת הניסיון שנצבר בעולם:
1. רבע עד שליש מכיתות בית הספר יצוידו בלוחות חכמים, 10 לוחות בכל בית ספר;
2. המורים ישתתפו בתוכנית הכשרה הכוללת 112 שעות הפרוסות לשנתיים; תוכנית המתבצעת באמצעות משרד החינוך השותף באופן מלא לתוכנית;
3. תופעל תוכנית הערכה מעצבת שתסייע להצלחת התוכנית והטמעתה בבתי הספר על ידי מכון הנרייטה סאלד
4. הפיילוט יתבצע ב-6 בתי"ס במקביל ובכול אחד מהם יותקנו 10 לוחות חכמים (סה"כ 60 לוחות) וזאת כדי לאפשר למידת עמיתים והרחבה של הפיילוט להיקף ארצי במהלך 2009.
כיתה חכמה כוללת לוח חכם, עמדת מחשב למורה, מקרן, אינטרנט אלחוטי כיתתי ובכול בי"ס גם 32 מחשבים ניידים נישאים היכולים לפעול בהרכבים שונים בכול אחת מהכיתות החכמות באמצעות "תוכנת הידברות" בין הלוח (באמצעות המחשב של המורה) ומחשבי התלמידים.
בתי הספר המשתתפים בפיילוט הם:
תיכון כדורי, מועצה אזורית גליל תחתון
מקיף א', באר שבע
תיכון "שיפמן", טירת הכרמל
תיכון "משגב", משגב
תיכון "שער הנגב", שער הנגב
מקיף חורפיש, חורפיש
מגמת הפיילוט הייתה להיעזר בתשתית טכנולוגית על מנת להביא לשינוי ושיפור בתרבות ההוראה והלמידה הבית ספרית. הטמעת הלוחות האינטראקטיביים בכיתות הלימוד אפשרה למורים לשלב עולמות תוכן עשירים בכיתה ולבנות פעילויות למידה והוראה המעודדים את התלמידים להיות פעילים בתהליכים בכיתה. הם אפשרו למורים לשלב דרכי הוראה מגוונים כדי להתאים לסגנונות הלמידה השונים של תלמידים בכיתות הטרוגניות. בשער הנגב, הכיתות החכמות מופעלות בכיתות האם של שנתונים של כיתות ז' וח' ומשמשות לשיעורים במקצועות מרובים.
על מנת להביא לשינוי בית ספרי משמעותי הפרויקט חייב להיות מופעל ונתמך על ידי ההנהלה החינוכית וצוות ההוראה המחויבים לחדשנות והתחדשות בבית הספר. תהליך ההטמעה חייב להיות מלווה בדיאלוג פדגוגי מתמשך ואווירה של שיתוף פעולה בין ההנהלה, צוות ההוראה והתלמידים. חשוב שמורים ישתפו את הפעילויות הלימודיות שיצרו עם עמיתיהם תוך כדי רפלקציה והערכת עמיתים כדי להביא לשיפור מתמיד בתוצרים והפריה מקצועית של הצוות. רצוי לשתף את התלמידים בתכנון ובבניית פעילויות לימודיות.

במהלך הכנס הבאים השתתפו בשיעורים ופעילויות שנוצרו על ידי אנשי הצוות של שער הנגב על מנת להתרשם בדרכים בהן ניתן להשתמש בלוח בכיתה.
אני השתתפתי בשיעור של עתר (בוגרת נווה חנה), מחנכת בכיתה ז' ומורה לתנ"ך, מחשבת ישראל ותושב"ע.
היחידה עסקה ב"בבריאת העולם" מתוך ראייה רב-תחומית. בתחילת הדרך התלמידים קראו את פרק א' בספר בראשית מתוך התנ"ך. כסיכום הקריאה הם היו צריכים לשים לב לנבראים השונים בכל יום. התלמידים עלו ללוח להדגיש בצבע מה נברא בכל יום. בצבע אחר הם הדגישו מלים קשות או לא ברורות על מנת לברר את משמעותן.
שאלות סיכם נוספות על הפרק נרשמו על הלוח והתלמידים נגשו כדי להשיב.



עתר אף כללה פעילות ויזואלית של גרירת סמלים מתאימים של הנבראים לתוך טבלה של ימי השבוע על מנת לכלול למידה ויזואלית של הפרק.
כסיכום של השיעור צפינו בסרטון מצויר אמנותי על רקע שיר בריאה באנגלית. ניסינו לבדוק אם היוצרים היו נאמנים לטקסט המקראי ואלו פרשנויות הם נתנו לספור הבריאה בפרק א'.
בהמשך התבוננו בסדר של הנבראים שנרשם בלוח, וניסינו לגלות המשמעיות הטמונות בסדר הבריאה.
קיימנו דיון על המשמעויות האפשרויות של בריאת האדם כאחרון הברואים, כשהתלמידים רושמים תשובותיהם על הלוח.
כהמשך לדיון, עתר הביאה מספר מדרשים שאף הם נתנו תשובות שונות לשאלה זו והשווינו אותן לתשובות שניתנו על ידינו. מכאן נכנסנו לדיון על תפקידו ומחויבותו של האדם כלפי הבריאה ושאר הנבראים.
עברנו לקריאה בפרק ב' בבראשית ובאמצעות הלוח יכולנו לעשות השוואה יסודית לסיפור הבריאה המסופר שם לעומת הסיפור בפרק א ולתפקיד האדם בעולמו העולה ממנה: "לעבדה ולשמרה".
כאן שולבו מספר פעילויות הקשורות בשמירת הטבע כתפקיד של האדם בעולם השם גבולות לצוו של פרק א': "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ."
בתוך היחידה שולב סרטון על תיאוריית המפץ הגדול ומבחר של ציורים אמנותיים של סיפור הבריאה על מנת לדון בגישות נוספות לסיפור הבריאה.
עתר סיפרה על תהליך יצירת הפעילויות הלימודיות הבינתחומיות והשילוב שלהן בהוראה, על ההנעה המוגברת של התלמידים בשיעורים משולבי הלוח האינטראקטיבי והצלחתה עם תלמידים בעלי קשיי למידה על ידי למידה משולבת לוח.

בהמשך, התוודענו למספר פעילויות לימודיות בגיאוגרפיה שהדגימה זוהר, מובילת חדשנות בית ספרית ופעילה מרכזית בהטמעה של הלוחות האינטראקטיביים בשער הנגב. הם כללו מפות אינטראקטיביות, סימולציות מגוונות, סרטי יוטוב ומגוון פעילויות אינטראקטיביות.

לפני שאני חוזר לאריזת הבית, כמה הערות:
שילוב הלוח האינטראקטיבי בבית הספר מזמן אפשרויות לשילוב גמיש של אמצעי למידה והוראה הזמינים מכל רחבי הקיבר – מרחב.
שימוש מושכל בלוח האינטראקטיבי מחייב מורה שיהיה יצירתי ומוכן ללמוד לנצל את היכולות השונות של הלוח והתוכנות הנלוות על מנת ליצור הזדמנויות למידה עשירות ומגוונות שיאתגרו את תלמידיו, ויניע אותם. חשוב למצוא את הדרך לתגמל מורים אלו על השעות המרובות אותם הם משקיעים.
צוות ההנהלה חייב להיות מוביל ומשתתף בתהליך ההטמעה.
תהליך ההטמעה חייב להיות תהליך בו משתתפים רוב, אם לא כל, מורי בית הספר. הם חייבים להיות חלק מהעשייה והשיח הפדגוגיים על מנת להביא לשינויים חיוביים בלמידה ובהוראה בבית הספר.
ביום חמישי זה, נקיים השתלמות בית ספרית ראשונה על השימוש בלוחות האינטראקטיביים שהתקנו בנווה חנה. צעדים ראשונים במסע ארוך?

[רונן שהרבני]

גם אני הייתי בכנס מהצד המטמיע. שער הנגב הוא אחד מ 6 בתי הספר שהצטרפו לפיילוט של קדימה מדע בתמיכה של חברת כיוונים אמדור נציגת היטאצ'י בישראל. בכנס הוצגו בו זמנית 10 שיעורים בעזרת הלוח האינטראקטיבי בכמה תחומי דעת.
שער הנגב הוא דוגמא טובה לחשיבותה של הטמעה מוצלחת. המורים קיבלו במסגרת ההטמעה כ 8 שעות של הדרכת שימוש והכרת התוכנה עם טעימה פדגוגית. כל מורה קיבל ערכה אישית הכוללת מדריך ותוכנה להתקנה עצמית שאיתה הוא יכול ללמוד בנקל ובסביבה לא לוחצת את מרכיבי התוכנה ואף להכין שיעורים בבית ולהציג בכיתה. חלק מבתי הספר השותפים בפיילוט יצאו ל 3 ימי עיון בשלומי וחזרו עם תוצרים יפים. מה שנצפה בשער הנגב הוא דוגמא טובה לכך שאין לחשוש מטכנולוגיה חדשנית. הכשרנו מאות מורים במסגרת הפיילוט אך ידענו שרק חלקם יאמצו את הטכנולוגיה ויישמו אותה בצורה מועילה.
אחד מבתי הספר , תיכון שיפמן ערך כתה בנושא http://www.youtube.com/watch?v=su7OGffWfMI
אשמח לייעץ ולעזור למי שמעוניין להטמיע את הטכנולוגיה בבית ספרו.

[ליאורה כהן]

גם אני הייתי בכנס זה והתרשמתי עמוקות מהפוטנציאל הטמון בכלי.
אין לי ספק שמורה שהוא פדגוג רחב אופקים, יוליך באמצעו כלי זה את תלמידיו במסלול של למידה מאתגרת.
חבך היה לי לשמוע כי דוקא תלמידי החינוך המיוחד (כיתות קטנות) לא זכו ללמוד באופן זה בגלל חוסר במשאבים.
דווקא אוכלוסיה מסוג זה, זקוקה לגיוון, הפעלה וחוויות מיוחדות בתהליך הלמידה על מנת שיוכלו להטמיע את הנלמד ולאו דוקא מן הכתוב.
לו היה הדבר בידי, הייתי נותנת עדיפות לאוכלוסיה זו ורק אח"כ לשאר תלמידי ביה"ס (גם אם הם הרוב)
ליאורה כהן