למידה סתמית - ללא קשר לאמצעי

[יענקל]

במסגרת אחרת כבר כתבתי שאני תקווה שההרפתקה של חברנו ראובן וורבר עם הלוח הלבן האלקטרוני תניב נסיון חינוכי עשיר שממנו מורים אחרים שיקבלו לוחות כאלה בבתי הספר שלהם יוכלו ללמוד. אני בטוח שמצטבר כאן בדיווחים של ראובן תיעוד חשוב.

אבל עלי להודות שאני עדיין ספקן. אני רחוק מלהיות משוכנע שהלוח הזה יביא ללמידה מאתגרת ומשמעותית. דיווח על שיעור עם לוח כזה בבלוג של פרח הוראה שלומדת באוניברסיטה במדינת יוטה שקראתי היום נראה לי יותר הכלל מאשר היוצא ממנו:

Technology enhanced lesson

A few days ago, I did a lesson introducing number words as adjectives. I used the promethean board to do so. When I told the class we were going to use the board, they were so excited and it felt like they paid attention better because they know that if they don't behave, then they won't get to use the promethean board. For the lesson, I introduced the words and sentences were projected onto the board. The students got to come up and underline the number word. They got them all right, so I guess my lesson was a success!

היכן להתחיל? קודם כל – תתנהגו יפה, אחרת נעשה שיעור "רגיל". אחרי זה, ניגשים ללוח כדי לסמן את המילה הנכונה. וכמובן שהשיעור הצליח מפני שהתלמידים הצליחו למצוא את כל המילים. ממש חזון אחרית הימים!

האם יש כאן ציניות? בוודאי שיש. אבל אין מה לחשוש – אני דוגל בהזדמנות שווה לציניות. באותה מידה שאני מוכן לפקפק במידת הלמידה בשימוש בלוח לבן אלקטרוני, אינני מהסס לעשות את אותו הדבר כלפי טכנולוגיות שלכאורה אני מאמין בהן יותר – טלפונים סלולאריים בכיתה.

היום, בבלוג של ליז קולב שעוסק בשימוש בטלפונים סלולאריים בלמידה, צפיתי בסרט שהכין מורה אוסטרלי, בו הוא מראה כיצד הוא משתמש בטלפונים וב-QRcodes כדי לעזור לתלמידים לזהות את שמות העצמות בגוף האדם. הרעיון מאד נחמד – עד שחושבים לרגע ומבינים שאפשר היה לעשות את אותו הדבר בעזרת פתקאות וקצת נייר דבק, ו ... הס מלהזכיר, דפי עבודה או אפילו לוח רגיל. לא רק אפשר – בוודאי עשו את זה פעמים רבות בעבר, ואפילו בהצלחה.

לצערי, שתי הדוגמאות האלו ממחישות היטב את השלב שראובן תיאר בדיווח הראשון שלו על השימוש בלוח – "דברים ישנים בדרכים חדשות". הבעיה היא שאין זה נראה כמו שלב. נדמה לי שהמורים האלה משוכנעים שהם עושים משהו טוב, ואפילו חלוצי.

[אריאלה]

זה כל כך עצוב וכל כך נכון.

[רפי]

אופנה באה ואופנה חולפת אבל אותה מנגינה לעולם נשארת. משרד החינוך הפך למשרד הרישוי, המורים כל הזמן לומדים נהיגה כאשר המכוניות מתחלפות, המורים כל הזמן בדרכים מחזיקים בהגאים חדשים לומדים מחדש להשתמש בדוושה ובבלם ששינו מקומם ומחייבים תשומת לב בתפעול המכונה. אין זמן לההסתכל על הנוף (האנושי, החינוכי, הלימודי), אין זמן לחשוב על לאן נוסעים? למה נוסעים? מה המחיר האקולוגי לנסיעת המכוניות החדשות על כבישים הישנים. העיסוק בתפעול המכוניות לא מאפשר תשומת לב לשום דבר מסביב. זהו הדימוי שעלה בראשי כשהתחלתי בהשתלמות מורים תיכוניים שנמצאים בפרויקט של "כיתות חכמות". מבוהלים ממבחן הטסט הם ביקשו רק דבר אחד "רק לא פדגוגיה" הם התחננו "רק לא דיבורים על מטרות, יעדים, בשביל מה ללמוד על הגולם החכם החדש", "הב כלים, כלים, כלים, עזוב אותנו עם השטויות של למה זה יועיל". שוב יצאתי לדרך בתור מורה לנהיגה מטעם המדינה, עד לכלי הבא...
רפי דודזון

[Reuven Werber]

כמובן אני מאמין שהשימוש בלוח אינה מטרה לעצמה ותרומתה המשמעותית תהיה אם ינצלו אותה להעשיר, לגוון להעמיק ולהרחיב את ההוראה והלמידה.
מאידך, יש יתרונות בכלי העשויים להביא מורים להשתמש באמצעים דיגיטאליים כפי שלא עשו בעבר. המשיכה לשימוש הדיגיטאלי אז עשוי לאפשר להם לעשות דברים שלא יכלו לעשות בעבר.

דוגמה: עיינו בקובץ שנשמר כאן בבלוג של מגמת פיזיקה הכולל כ10 לוחות של רישומים של המורה לפיזיקה של שיעור שלו. עצם היכולת לשמור את הרישומים המפורטים ולפעמים המסובכים מקל על הלמידה, מאפשר שימוש בחומר גם מהבית ומרגיל את המורה והתלמידים להיעזר ברשת.

http://www.pisga.org.il/blog/reuw/blog.asp?u=5C13C004

בהמשך, אני מקווה שהמורה יתרגל לשבץ סימולציות מהרשת המאפשרות פעילויות חקר בכיתה, רישום התוצאות ושמירתן באתר הקורס.
בהמשך, ניתן להקים אתר (ויקי, בלוג) כיתתי לרשום בו עבודות חקר של צוותי תלמידות ולהציגן לפני הכיתה באמצעות הלוח.

כמובן שיש דברים בתחום הפיזיקה שאני לא יכול לחשוב עליהן כי איני מכיר את התחום דיו, אך מורה המתרגל לעבודה בכיתה עם הלוח יוכל לחדש וליצור פעילויות מקוריות ומושכות.

חשוב ליצור תרבות בית ספרית שתדחוף את המגמה הזאת קדימה, שתביא מורים מתחומים שונים לשתף את עמיתיהם בניסיונות שלהם ולשמוע הצעות לשיפור ולקידום (ואולי אף ביקורת על הנעשה).

האם נצליח? נראה? אך נדמה ששווה הניסיון והלוח האינטראקטיבי יכול להיות אחד הזרזים בתהליך.

[אריאלה]

למרות זאת, יש קסם ביכולת של המורה לגלוש תוך כדי השיעור ולהדגים את דבריו בצורה אותנטית וחיה. את אותו קסם, ניתן למצוא גם בחיבור של מחשב ומקרן בכיתה (בעלות נמוכה יותר). כמובן ששימוש בגימיק טכנולוגי כזה של לוח לבן אינטראקטיבי אינו משפר את איכות ההוראה במאום. כפי ששימוש בכל עזר טכנולוגי, אינו משפר את איכות ההוראה אם היא גרועה מלכתחילה. ניתן להניח שמורה טוב יכול להשתמש בלוח כדי להחיות עוד יותר את שיעוריו ואם הוא גורם התלהבות לתלמידיו ולעצמו, אין בכך כל פסול.
כמוך, סלדתי מדבריו של פרח ההוראה המשתמש בלוח כפרס על התנהגות טובה (נראה כי פרס טוב יותר היה יכול להיות ניכוי 1/3 מהזמן שבו הוא צריך לשהות בשיעור כזה..)