הבלוג של אריאלה (14)

בשני מאמרונים עוקבים של Terry Freedman הוא מנסה לתת טיפים להערכת תלמידים למורה העובד בסביבה מקוונת. בימים אלה, בתי ספר רוחשים וגועשים בכתיבת והפקת תעודות לתלמידים. ההתלבטות כיצד להעריך את הלמידה ואת העבודה בסביבה המקוונת רלוונטית גם לעבודתי ואני מוצאת שטרי פרידמן מכוון בכתיבתו להערכה שונה מזו שאליה הורגלנו, המתמצה בהערכת מיומנויות התלמיד בסביבה המקוונת, לעיתים עד כדי פירוק למרכיבים הקטנים של סרגלי הכלים שבהם הוא משתמש.

אתמול (30.12.07) שמעתי את הרצאתו של פרופ' קראוט (Prof. Kraut) - באוניברסיטת חיפה. ידוע בשל מחקריו על פרדוקס האינטרנט.

נושא ההרצאה התמקד ב"Conversation&Commitment in Online Communities".

מעניין היה לשמוע על נושא המחוייבות לקבוצות מסוגים שונים (מUsenet ועד קבוצות גוגל או ויקיפדיה).הוא הגדיר את ההצלחה של קהילה מקוונת וחילק אותה ל- 3:

1. מימד הקבוצה-המכיל

Dana Boyd פרסמה לפני מספר ימים מאמרון "בעקבות דו"ח PEW שכותרתו "Digital Footprints: Online identity management and search in the age of transparency ". היא משועשעת מכך שמבוגרים אומרים משהו אחד ונוהגים בדרך אחרת. היא כותבת:

את הדברים הבאים מצאתי ברשת, תרגמתי והתאמתי אותם לצרכיי (כתובות המקורות מצורפים בסוף).
אני סבורה שבעבודה עם לומדים בבלוג/ פורום או כל יישום מקוון שיש בו אינטראקציה בין אנשים, כדאי לדון בדרכים וברעיונות להגיב תגובה "פורייה" שתביא למחשבה אצל הכותב ולדיאלוג אמיתי.

למה להגיב?

לאחרונה, לצורך מחקרון שאני עורכת, בדקתי מעל 30 בלוגים לימודיים המשמשים כיתות בבתי ספר יסודיים בשפה האנגלית.למרות שבארץ נראה כי יישומי הבלוגים ללמידהלא פרשו כנפיים, אני רואה ביישום ובנגזרותיו, פוטנציאל ללמידה בתוך מרחב למידה אישי. טרי אנדרסון התייחס למרחב מסוג זה בהקשר לספרו של מרשל מקלוהן "להבין את

ג'יי כותב במאמרון שפרסם כאן "כמעט חמישים" ותוהה לגבי מהות החברות ברשת החברתית ותרומתם של החברים ברשת לאור השתתפות דלה של מרבית הרשומים.
האם יתכן שמדובר בתופעה שאותה הגה כמדומני ג'ייקוב נילסן הידועה בשם 90:9:1 האומרת:

בזכות הבלוג של איריס בעל השם הקסום- "שחקי שחקי על החלומות", הגעתי למאמרון של Jeff Utecht שכותרתו "Embedding the tool is only the first part! " כבר מרמזת על תוכנו.
במאמרון קודם, הוא מתייחס ל

מעניין לציין כי בסקר שנערך בארה"ב (800 נשאלים) ושעליו כותב דיוויד וורליק, מתגלה כי האמריקאים מאד מודאגים מכך שבתי ספר אינם מכינים את הצעירים למיומנויות שאותם יצטרכו על מנת להתמודד בכ

משהו קצר על הבוקר.

הבוקר קיבלתי הזמנה מבת דודתי שבאנגליה להיות חברה שלה בfacebook. כמובן שמיד הצטרפתי ועכשיו אני חברה גם שם.

העולם הוא שטוח..כתב תומס פרידמן והתכוון בעיקר להתליכים גלובליים כלכליים, לוא דוקא משפחתיים.

מסתבר שגם כאן העולם משתטח ואולי הקשר שהולך ומתרחק בתוך המשפחה בדור שלי יתהדק בצורה שאיננה צפוייה בדרך זו.

ואני חושבת על המעגלים השונים שבהם אני לוקחת חלק: מעגלי עבודה שונים, אם זה צוות מורים דתי בבית ספר שבו אני מלמדת, צוות הפסג"ה שבו אני משמשת בתפקיד