מיהו ומהו המורה המקוון - בניית מצגת שיתופית

[אריאלה]

לאור תובנות, מחשבות וחששות, אני רוצה להציע כאן בניית מצגת שיתופית שבו כל אחד יתרום מתובנותיו לגבי המורה המקוון.
מה זה בכלל "מורה מקוון"? מושג העולה שוב ושוב בהקשרים שונים.
מה הן התכונות הייחודיות של מורה כזה? האם יש לו תכונות אחרות ממורה בכיתה לא מקוונת?
מה הם הקשיים שבהם הוא נתקל/ יתקל?
מה יכולים להיות הפתרונות?
מה הן התפיסות החינוכיות העומדות בבסיס של מורה כזה?
מה הן דרכי היישום והביצוע?
(האם מורה מקוון= מרצה מקוון? איך?)
ועוד.
אשמח לשיתוף פעולה בנושא זה שמתקשר גם להתנגדויות של מורים.

[Idit]

תוכנית "אלף המקוונים" של המנכ"ל היוצא, אבואב, מדגישה את המורה המקוון בכיתה.
הציפייה היא שכל מורה עדכני ידע להורות בדרך מקוונת כדי לקדם את תהליכי ההוראה- למידה ולנצל את ההזדמנויות שהביא העידן הדיגיטלי ליישום תפיסות למידה עדכניות.

מציעה לעיין באתר של דר' אברום רותם:

מודל הוראה: מורה מקוון בתוך הכתה
http://www.avrumrotem.com/avrum-S/more_mkuvan/

וכן מחוון למורה המקוון (גירסת פיתוח)
http://avrumrotem.com/avrum-S/Proportion%20More%20Mekuvan/

עידית

[Reuven Werber]

עדית שלומות,
טוב לפגוש אותך פה.
המסמכים שהפנית עליהם מאוד מענינים.
היכן אפשר לקבל עוד מרטים על התוכנית "אלף מקוונים"?
חג שמח,
ראובן

[Susan]

מצטרפת לראובן בשאלה
סוזן

[Idit]

הי לכם
ראובן וסוזן, לאילו פרטים אתם מתכוונים?? בגדול, זו תוכנית של המנכ"ל היוצא מתוך כוונה למחשב תוך 3 שנים את כל בתיה"ס במדינה במחשבים נישאים, מקרנים, ענן אינטרנט, בעבר דובר גם על לוחות חכמים אבל איני בטוחה שעוד עומדים מאחורי זה. הרעיון הוא להדגיש את ההוראה המקוונת/ מורה מקוון מתוך התובנה שלא נוכל להגיע במדינה למצב של 1:5, כלומר מחשב לכל 5 תלמידים, בבתיה"ס יש רק מעבדה אחת ומול כל אלה ברוב בתי התל' יש מחשבים.
המשך חג שמח
עידית

[Reuven Werber]

תודה עדית,
באלו שלבי ביצוע הפרויקט? האם זה עומד כבר לקרות? באיזה קצב? לפי איזה סדר? (ז"א האם יש רשימות של בתי ספר הכלולים בפרויקט בשלב הנוכחי?)
תודה שוב וחג שמח,
ראובן

[Idit]

המפקחות במחוזות העבירו רשימות ראשוניות ע"פ קריטריונים מהמטה, לפריסה תלת שנתית של בתיה"ס, מתי ואיך- מי יודע? מקווה שבמהרה בימינו.
עידית

[Avrum Rotem]

שלום אריאלה
נראה לי שיש כאן תפיסה מקשה.
לא צריך להתפלסף ככ הרבה.
אין לנו פתרונות מהשרוול לשאלות (שחלק רטוריות ממש) שאת מעלה כאן.
בגדול יש להעביר את המסר כמו שנאמר: במגילת אסתר -"פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה" ולהפיץ בכול בית ספר ולכל מורה, שכל מורה יכול להיות "מורה מקוון".
איך? שיתחיל ללמד עם סביבה מקוונת. בהתחלה בכתה, עם מקרן+מחשב+אינטרנט, והשאר כבר יבא מאליו.
לצד זה שיתחיל לארגן לו מרחב מקוון של חומרי הוראה וחומרי למידה. בקטן, לא בקול תרועה גדולה, כי תרועות כאלה לא מניבות מי יודע.
אבל כן שיתחיל. לארגן חומרי הוראה מקוונים שיוכל להשתמש בכתה, לצד זה חומרי למידה/ מטלות אליהן הוא שולח את התלמידים,
ואז קורה הבלתי יאומן - המורה המקוון אכן מלמד בסביבה מקוונת... והתלמידים, רחמנא ליצלן מתחילים ללמוד בסביבה מקוונת.
אבל הכל מתחיל ונגמר במורה, ולא שאינסוף שאלות, וסיבות למה אי אפשר.
אז קדימה - להתחיל, ולבתחלק בנסיון: "לקחים של מורה מקוון". אבל פשוט להתחיל.
אנו אתכם ובשבילכם, רק תתחילו ותספרו לנו!
אברום רותם http://avrumrotem.com/

[אריאלה]

אברום,
כוונתי לא היתה הכוונה הפשוטה של מורה+מקרן+מחשב (וזו אינה בעיני סביבה מקוונת).
האם סביבה מקוונת אינה כזו שבה הלומד הוא פעיל? (ולא רק בוהה בלוח החכם/ לא חכם שאותו הכין המורה עבורו??)
נכון, שגם זה צעד גדול עבור רבים, אך הוא אינו משנה את מהות ההוראה - מורה+לוח+גיר/טוש.
האם בחשיבה קדימה, אין על מהות ההוראה להשתנות? או האם אין עלינו לשאוף לכך?
לצערי, אני רואה בתי ספר שבהם המורים משתמשים במחשב ברמות שונות ובדרכים שונות. לעיתים הם כבשו את הפסגה (מה היא הפסגה בעינינו?) ולעיתים רק מתחילים את דרכם בצליעה.
כאן, במקום הזה, התכוונתי להתחיל סיעור מוחות פעיל על מהות ההוראה המקוונת.

[Idit]

אריאלה, את מדברת על תפיסת ההוראה - למידה בכלל, ואני לא בטוחה שזה המקום להתחיל לפתח את התאוריות על זה, מה גם שרבים וטובים כתבו על זה המון. עלינו להדגיש ולהעלות את מודעות המורים להזדמנויות שנוצרו ליישום תפיסות אלה בסביבה המקוונת. הנחת היסוד הראשונה והבסיסית היא שהמורה יידע מה ואיך הוא רוצה במסגרת המנדט החינוכי ומומחיותו המקצועית, וכאן העיקר הוא יכולת שיקול הדעת והבחירה של המורה. וגם הרצאה טובה מלווה מקרן, תוך שימוש בעזרי הוראה, סימולציות הדגמות או סרטון טוב וכד' יכולה להיות אמצעי הוראה מצויין ולכן גם זה חלק מהוראה- למידה בסביבה מקוונת. הרעיון הוא שהמורה יכיר את כל מרחב אפשרויות ההוראה - למידה ויוכל להתאים את הדרך והאמצעים למטרות ולצרכים, תוך זימון מגוון הזדמנויות למידה לתל' בראייה מערכתית רב גילאית ובהלימה לתחומים הנלמדים. נורא פשוט, לא?

[אריאלה]

אני מסכימה איתך שהמורה צריך להכיר את מגוון אפשרויות ההוראה, למרות שנראה לי, שכיום כמעט בלתי אפשרי להכיר את כולם.
מה שברור לי שאם נטפח את המורה כלומד, כפי שאנו רוצים ושואפים לטפח את התלמיד ובנוסף, כפי שאמרת את יכולת שיקול הדעת והבחירה שלו אולי נוכל להגיע למשהו שהוא קצת יותר מאשר מורּה +מחשב/ מקרן.
נכון, ב"תוך עמי אני חי" וצריך לעיתים לרדת לקרקע ולהתחיל מהבסיס, אך אני אינני מדברת על כישורים טכניים דווקא, אלא על תפיסה של למידה והוראה.
אני חושבת שהטבלה שצירפתי ההולמת את התרשים שסוזן העלתה, מבהירה את כוונתי.

[Avrum Rotem]

הי אריאלה
בהמשך לדברי עידית לעניין: אם נמשיך לדבר על מהות הוראה, ומה את רואה לצערך בבתי הספר - לא נוכל להעביר מסר ולא נוכל הלתקדם. אף אחד לא טוען שתלמיד צריך "לבהות" בלוח החכם. מאידך, אם אין מחשבים בכתה במהלך ההוראה, וזה ההתקן היחידי שיש בכתה, אז מה בדיוק לצפות? הרעיון הוא לשלב, שילוב, לא מהות ולא כך או מודל כזה או אחר.
שילוב, סינרגיה, היתוך, עירוב - כל המילים: הוראה בחומר הוא בסביבה מקוונת, ולהציג בכתה על פי מה שיש בכתה, ולעבוד מהבית/ מחוץ לכתה באמצעות מחשבים נגישים לסביבת ההוראה המקוונת שהמורה עוסק בה, יוצר בה, ומעדכן אותה ומלמד איתה.זה הרעיון.
ומכאן, שוב, אם נתחיל להתפלסף ולדבר, ולהתברבר מה, כמה, אידיאלי, מודל, - פשוט נישאר ברמת הברבורים.
עלינו לתת למורה את התחושה שלהיות "מורה מקוון" זה אפשרי.
גם קצת לא לעניין להתחיל למיין מה זה מורה ומה זה מורה מקוון. סליחה, אבל גמישות, אמפטיה, שינוי ומה לא - אני מצפה מכל מורה בין אם הוא רוקד, מדקר סיני או גם מורה מקוון. לא מוכרחים לחפש כל מיני אידיאות אודות מורים ולהדביק זאת על "מקוון".
אני מתכוון שמורה מקוון הוא מורה, עושה מלאכתו נאמנה, אך הפעם משלב, מגוון, מעצים, מוסיף על שיטות ההוראה בהם הוא מתנסה יום יום גם סביבה מקוונת.
לאט אבל בטוח, יהיה כאן שיפט לעבר למידה אחרת.
אבל בואו לא נתחיל כרגע לנסות לאפיין, כי כל טקסונומיה כזו מיד מרתיעה מורה שרוצה, באמת רוצה להתנסות.
אבל שהוא רואה את הציפיות מחוכמולוגים כמונו, שישובים מהצד ביציע הכבוד ומבקרים, ודורשים, ואומרים שזה מורה טוב וזה פחות...
זה מרתיע. למה מורה צריך את הצרה הזאת שההתיחסות לכך היא כזו?בואו נבין שצריך להתחיל לעבוד, להתנסות.
ממילא במהלך השנים בקרובות המורה המקוון יתגבש ויקבל אופי מסוים, שיהיה אפשר לאפיין ולשכפל.
אבל תנו לחבר'ה להתחיל לפעול בלי התפלספויות מיותרות.
בואו לא נחזור על הטעות שעשו עם המידענות - בה לקחו את הלמידה הנכספת, זו האוטופית, שהתלמיד יחקור, סקרן , עצמאי, בונה מגדלים ומסיים בגרות בגיל 8 ותואר ראשון בגיל 11 והדביקו זאת למידענות.
זו הסיבה העיקרית שהעסק מדשדש עד היום. במקום להתמקד בטיפול במידע מדברים איתו על תהליך למידה אידיאלי, שלא היה אף פעם וגם לא יהיה מצוי בקרב מרבית הלומדים, שצריכים ליווי, אתגור, כפיה, דחיפה וליטוף. לא תאוריות על חקר אידיאלי.
עזבו, תנו לשטח את מה שהוא יודע עם עוד תוספת: סביבת למידה מקוונת. ותנו לכל מורה לפסוע בו צעד אחר צעד, בקצב שלו, בלי איומים שכאלה של מודלים של מורה נכסף בלמידה נכספת, שממילא לא קיימים. לא זה ולא זה.
עזרו לו, תנו לו יד במה שיש, לא במה שאנו חושבים שצריך להיות...
וזה כל ההבדל.

[אריאלה]

אברום,
העניין הוא שאין אני חולקת עליך כלל. אין ספק שהיישום צריך להיות כזה שבו הוא לא יאיים על המורה וישמר את דרכי ההוראה שעובדות בשביל המטרות שמשרד החינוך רוצה לקדם.
מטרת השיחה בפורום זה היתה חשיבה על אוטופיה ויש להפריד את האוטופיה מהמעשה.
אני לא מעוניינת להגיע לסיסמאות שעדיין רואים אותן חצובות בחזון בתי ספר רבים (טיפוח לומד עצמאי...), אלא לחפש בתוך עצמי, בתהליך למידה שיתופי כפי שפלטפורמה זו של הרשת החברתית יכולה לאפשר, תשובות עמוקות יותר לשאלות.
אין ספק שההתנסות תרמה לתובנות שלי בנושא של שקיפות ושיתופיות ושל שימוש ברשת חברתית מקצועית ולא רק בשאלה השטחית לכאורה של "מיהו המורה המקוון".
ולעניין זה, נכון שמורה בגישה המסורתית יכול להיות מורה מעולה והגישה שבה המורה מרצה, מדגים , מציג..אינה פסולה ואכן, כפי שעידית כתבה, צריכה להיות ברפרטואר אסטרטגיות ההוראה של המורה (לא כלשונו אבל ברוחו), אבל שימוש בטכנולוגיות כמו וויקי או בלוגים או פודקאסטים שהם קצה הקרחון של הטכנולוגיה החדשה דורשת משהו שונה - ונוסף.
אינני מניפה את דגל המהפכה או מנסה לעלות על בריקדות או אפילו להתפלסף התפלספות חינם, אני מנסה ללכת צעד קדימה או עמוק יותר בעזרת עמיתים.
ובודאי שאת המחשבות האלה צריך להשאיר ל"מאחורי הקלעים" כאשר בעשייה אין מקום ל"חוכמולוגיה".