מכשול השפה האנגלית

[Naama Sela]

אנחנו מדברים פה על ווב 2.0 ועל רשת האינטרנט שבא אנו מצפים מתלמידים להיות קוראים ויוצרים של ידע, והבעיה העיקרית של התלמידים שרב המידע והשיתוף הם באנגלית .

בהמשך לדיון של אריאלה סוזן וראובן כאן אני מכניסה את השאלה איך מתגברים על המכשול שמהווה השפה האנגלית בבתי ספר יסודיים חטיבות ותיכונים.

אני אישית עדיין מוצאת את האנגלית מכשול אז יש עצות מלבד אלו אני אשמח לשמוע

[רונית נחמיה]

אכן את מעלה בעיה קשה מאוד.
אני מפנה בדרך כלל את הילדים לאתרים בעברית, ויש רבים כאלה.
לגבי חט"ב- אני ממלציה לעשות להם הכרה על המורפיקס החדש http://www.morfix.co.il/
ולתת להם לנסות להתמודד.
רונית נחמיה

[אריאלה]

רונית,
הבעיה באנגלית פוגעת ביכולת התקשורת שלהם עם ילדים ממדינות אחרות. היכולת המוגבלת בשפה האנגלית מגבילה גם אותי לפרוייקטים תוך מדינתיים או עבודה עם ילדים דוברי אנגלית בלבד.
סוזן, האם בעיה זו קיימת גם במדינות אחרות ששפת האם שלהם איננה אנגלית?

[שירלי טרקיאלטאוב]

שלום אריאלה,
ידוע לי שהבעיה קיימת גם בארצות דרום אמריקה, לא כל בית ספר יכול להשתתף בפרויקטים תוך מדינתיים בשל מוגבלת השפה ובכלל בארצות האלה התלמידים יודעים אנגלית ברמה נמוכה יותר מאשר בארץ.

[Susan]

נושא האנגלית\אינטרנט\ווב2.0 מאוד קרוב לליבי. נראה לי כי מכשול השפה משפיע בכמה כיוונים. הוא מקשה על עבודה ופרויקטים משותפים עם בתי ספר בחו"ל, הוא מקשה על תקשורת ושיתוף מידע עם מורים בזירה הבין לאומית, הוא מקשה על השימוש בכלים וטכנולוגיות חדשניות ושיתופיות בעקבות מיעוט היישומים המותאמים לעברית וריבוי היישומים בעלי ממשק אנגלית. וכפי שמציינות כאן אריאלה ונעמה המכשול קיים גם אצל הרבה מבוגרים.

ברשתות האחרות הבין לאומיות בהן אני משתתפת לא ראיתי התייחסות למכשול השפה למרות שאני מעלה את זה בכל מקום שאני מגיע אליו, לכן התחושה שלי היא כי כנראה הבעיה מורגשת יותר אצלינו. אני מניחה כי תחושה זו אינה מציגה את התמונה האמיתית אבל אין לי נתונים לכאן או לכאן.

כמו נעמה אני שואלת איך מתגברים על מכשול השפה? אצלי המכשול פועל גם בכיוון ההפוך והוא קיים לא רק בעבודתי אלה גם בחיי היום יום, כל יום, בכל סוג של תקשורת, ובכל מקום. חיי היום יום לימדו אותי להעז, לשאול, וכן (תסלחו לי) לשכוח מדיוק - כאשר אני רוצה להגיד למשל לרופא השיניים שהשן עליו הוא עובד אינו השן הנכון, אם אחכה לבדוק אם המילה שן זכר או נקבה זה כבר לא יהיה אקטואלי!

כך למורים הייתי ממליצה שכדי להתגבר על מכשול השפה יש להעז, כן להשתתף בשיח הבין לאומי, הרי רוב המשתמשים בשפה האנגלית היום אינם דוברי אנגלית כשפת אם.

אמנם יש הרבה אתרים בעברית - דבר זה לא נכון לגבי יישומים שיתופיים וטכנולוגיות חדשניות - זה מקשה מאוד על השימוש בכלים, לא רק ברמת ההבנה וההפעלה אלה גם ברמת היצירה, הרבה פעמים עברית פשוט לא נתמכת, האותיות אינן מוצגות נכון אם בכלל, והיישור לימין לא פועל כמו שצריך. כך יוצא כי לנו ולתלמידינו נחסמת האפשרות לנצל את הטכנולוגיות חדישות ושיתופיות ונוצר פער דיגיטלי בינינו ושאר העולם. האם זה חשוב? כיצד זה משפיע? האם תהיה לזה השפעה בטווח הארוך? איך אפשר לתקן מצב זה?

מסכימה עם רונית כי עלינו לתת לתלמידינו כלים להתמודד עם השפה האנגלית, בין אם זה מילון מורפיקס, תוכנות המקריאות טקסט בקול ועוד
מצד שני לעבוד כל הזמן לריבוי יישומים בעברית. ז"א לכתוב למפתחים לדרוש\לבקש גרסה עברית, להציע להשתתף בתרגום יישומים גם אם זה בהתנדבות. להיות נוכחים ברשתות הבין לאומיות כדי שירגישו אותנו וייקחו אותנו בחשבון.

ולסיום,קיימים לא מעט יישומים ללא גרסה עברית אשר יוצריהם ישראלים - יש לי דעה לגבי זה אבל מטעמי נימוס לא אכתוב את זה כאן.

[Hana]

רציתי להתייחס לקטע על בעיות כתיבה בעברית ביישומים שיתופיים וטכנולוגיות חדשניות - לגבי התלמידים.
בבית ספרי זה עוד לא ממש אקטואלי כי הכלים האלה עדיין לא עובדים, בגלל חסימת יתר. אבל אני מקווה שנתגבר על זה.
אבל כן התלמידים שלי נתקלו בבעייה ב- TUX PAINT. ומצאו פיתרון לבד. הפיתרון לא ממש "טכנולוגי" - כתבו את המשפט בנייר והקלידו אותו הפוך.
לכן הייתי סומכת גם בכלים אחרים על התלמידים. אם הדבר מעניין אותם, הם מוציאים פתרונות. במקרים שהיה צורך באנגלית (חיפוש תמונות ב- GLIFFY) הם השתמשו במילונים און-ליין, וגם במורפיקס, וגם שיתפי פעולה עם התלמידים שהם דוברי אנגלית. בטח שהראתי להם את האפשרויות של המילונים און-ליין ומורפיקס. אך הם קלטו את הרעיון מהר והמשיכו בכיוון.
דעה נוספת לשימוש בכלים שדרושים אנגלית - זה עוד כלי לפיתוח מטיבציה ללמוד אנגלית ברמת שימוש.